<h1>ראבי"ה סימנים תר"ז—תר"ח</h1>
<h2>דף ז.</h2>
שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח אמר רבא וכן לענין שבת מיגו דהוי דופן לסוכה הוי נמי דופן לענין שבת. תניא דופן סוכה כדופן שבת ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים. גרסינן בירושלמי דסוכה [פ"א ה"א] דפנות כשירות בסוכה ופסולות במבוי ותני כן שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח. רבי חייא בשם רבי יוחנן של ארבעה טפחים ושלישית אפילו טפח ובמבוי עד שיהא מגופף מארבע רוחות רוחב מעשר אמות בסוכה כשירה במבוי פסול. ונראה לי דרבי יוחנן בסוכה קטנה מיירי. [ע"ב] ואמר רבא סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי כשירה. ונראה דאפילו לא נעשה מתחלה לשם תיקון מבוי. ואמר רבא סיכך על גבי פסי ביראות כשרה. ונראה דאפילו לא ניתקן להתיר הביראות, כגון שאין שם בור, הואיל ואילו היה שם בור היה נידון משום מחיצה ושרי. ובחצר אם עשה כיוצא באלו רפיא בידי אם היתה כשירה. ואית מרברבתא שנסתפקו בדברים הללו, והנראה לנו כתבנו. וכל הני דרב[א] הילכתא נינהו.
